16 סֵיפָא, ״מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּגְמַר דִּין״, אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ: בָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ ״בְּחַד בְּשַׁבְּתָא נִגְמַר דִּינוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי״, וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ ״בְּחַד בְּשַׁבְּתָא עִמָּנוּ הֱיִיתֶם, אֶלָּא בְּעֶרֶב שַׁבָּת נִגְמַר דִּינוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי״. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִילּוּ אָמְרוּ ״בִּתְרֵי בְּשַׁבְּתָא נִגְמַר דִּינוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי״ – אֵין אֵלּוּ נֶהֱרָגִין. דִּבְעִידָּנָא דְּקָא מַסְהֲדִי, גַּבְרָא בַּר קְטָלָא הוּא.